פסק-דין בתיק ת"א 12975-07

עניינה של התובענה הוא שלוש המחאות שמשך הנתבע ושהוסבו אל התובע. התובע טוען שהוא אוחז כשורה בהמחאות, ואילו הנתבע טוען שהן הגיעו לידי התובע במסגרת קנוניה בינו לבין הנפרע.

רקע דיוני והערה על שמיעת התיק ומתן פסק הדין

2.         ראשיתה של התובענה בבקשה לביצוע שטר בקשר לשתי המחאות שהגיש התובע ביום 3.5.2007 נגד הנתבע אל לשכת ההוצאה לפועל, ומאוחר יותר הוגשה בקשה נוספת, המתייחסת להמחאה שלישית. התנגדות התובע לביצוע השטר הוגשה ביום 3.7.2007, והתנגדות מתוקנת הוגשה ביום 28.10.2007. ביום 4.12.2007 הודיעו הצדדים על הסכמתם שההתנגדות תתקבל.

ביום 29.5.2008 הגיש הנתבע הודעה לצד שלישי נגד הנפרע, עלי אל-רביע (להלן - עלי) ונגד אביו, מוחמד אל-רביע. משלא הוגש כתב הגנה על-ידי הצדדים השלישיים ניתן נגדם ביום 14.11.2008 פסק-דין מותנה. בדיון שהתקיים ביום 26.10.2009, בתום עדותו של עלי ולאחר שטען שלא ידע על פסק הדין, נמסר לו עותק של פסק הדין שניתן נגדו והודע לו שהוא רשאי להגיש בקשה לביטולו תוך שלושים יום (עמ' 21). עד היום לא הוגשה בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהודעה לצד השלישי.

3.         בקדם המשפט שהתקיים ביום 16.4.2008 בפני כבוד השופט מוריס בן-עטר ז"ל, הודיעו באי-כוח הצדדים על הסכמתם שהתובענה תתייחס אל כל שלוש ההמחאות. בדיון זה גם ניתנה רשות לבא-כוחו של הנתבע להגיש את ההודעה הנזכרת לצד השלישי. בקדם-משפט נוסף (מיום 22.6.2009), נקבעו מועדים להשלמת הגשת התשובות לשאלונים, נקבעו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית ונקבע מועד לשמיעת ההוכחות. ישיבת ההוכחות התקיימה ביום 26.10.2009. תחילה נשמעו ראיות ההגנה, ובמסגרתם העידו הנתבע ועלי. במסגרת ראיות התביעה העיד רק התובע.

הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב. סיכום טענות התובע הוגש ביום 24.12.2009 וסיכום טענות הנתבע הוגש ביום 9.2.2010.

4.         תובענה זו, לרבות הראיות שנשמעו במסגרתה, נשמעו כאמור, לפני כבוד השופט מוריס בן-עטר ז"ל, שנפטר בחודש פברואר 2011, לאחר שהצדדים הגישו את סיכומי טענותיהם, אך קודם למתן פסק הדין. בהתאם להנחייתה של נשיאת בית משפט זה, כבוד השופטת שולמית דותן, התיק הועבר אליי למתן פסק-דין.

תקנה 177 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שעניינה "רציפות הדיון", קובעת כי אם נמנע משופט לסיים את הדיון, רשאי שופט אחר לנהוג בעדויות כאילו הוא עצמו שמע אותן, ורשאי הוא להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו. לפיכך, פסק הדין יינתן מבלי שהעדויות שנשמעו בפני כבוד השופט בן-עטר ז"ל תשמענה פעם נוספת (ע"א 534/69 אהרן שושני נ' יפה אלזם ואח', פ"ד כד(1) 145 (1970), בעמ' 147; ע"א 79/72 האפוטרופוס לנכסי נפקדים נ' פולק ואח', פ"ד כז(1) 768 (1973) בעמ' 773; ע"א 387/74 יוסף אברהם נ' בתי מרגוע ומלונות "היוזם" בע"מ, פ"ד כט(1) 353 (1974), בעמ' 356; ע"א 577/94 אורות ייצוג אמנים והפקות ואח' נ' גלי עטרי, פ"ד נא(5) 241 (1997) בעמ' 249).

עיקרי טענות הצדדים

5.         שלוש ההמחאות הנדונות נמשכו על-ידי הנתבע מחשבונו בבנק אוצר החייל, וניתנו לעלי, שהוא הנפרע. האחת על סך של 16,000 ש"ח, שמספרה 10603 ומועד פירעונה 16.3.2007. שנייה על סך של 20,000 ש"ח, שמספרה 10607 ומועד פירעונה 15.4.2007. שלישית על סך 15,000 ש"ח, שמספרה 10612 ומועד פירעונה 31.6.2007. סך כל סכום שלוש ההמחאות הוא 51,000 ש"ח.

אין מחלוקת בין הצדדים שעסקת היסוד, שבגינה נתן התובע את שלוש ההמחאות לעלי, הייתה עבודות שיפוצים שהזמין הנתבע מעלי. גם אין מחלוקת שעלי הסב את שלוש ההמחאות לתובע, שהוא בעל חנות צעצועים המצויה סמוך לביתו של הנתבע. לפי דברי עלי והתובע, מקורה של ההיכרות ביניהם היא עבודות תיקון שביצע עלי בגג החנות של התובע.

6.         טענת התובע היא שהתובענה הנדונה היא תביעה שטרית בין התובע, שלטענתו אוחז כשורה בשלוש ההמחאות, לבין הנתבע, מושך ההמחאות. לטענתו, בנסיבות אלו, שבהן התובע והנתבע אינם צדדים קרובים, מאחר שעסקת היסוד לא נערכה ביניהם, אין לעסקת היסוד  רלוונטיות.

לפי גרסת התובע, עלי קיבל כאמור, את ההמחאות מהנתבע, בתמורה לעבודות שיפוצים שביצע עלי בביתו של הנתבע. מאחר שהנתבע שילם בהמחאות מעותדות, נעתר התובע לבקשתו של עלי והחליף לו אותן בכסף מזומן. את ההמחאות הפקיד התובע בחשבון הבנק שלו, אך אז התברר לו שהן בוטלו על-ידי הנתבע. לפיכך כאמור, הגיש אותן לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. לפיכך לטענתו, בהיותו אוחז בהמחאות, חזקה שהוא אוחז כשורה בהן, ולטענתו גם הוכח שנתן לעלי תמורה בעדן.

יוער שהיה קושי לדלות מסיכום טענות התובע את טענותיו, ככל שנטענו. כל אשר כללו סיכומיו היה תמצות של מסמכי התיק לפי סדר כרונולוגי (רקע תמציתי, ההתנגדות הראשונה לביצוע השטר, ההתנגדות השנייה, הודעה לצד שלישי, תצהיר עדות ראשית של התובע, עדות הנתבע, עדות עלי, עדות התובע). לבסוף ביקש שהתביעה תתקבל. כך ולא מעבר לכך.

7.         מנגד טוען הנתבע, שאין לראות בתובע אוחז כשורה בהמחאות. לטענתו, בין התובע לבין עלי נרקמה קנוניה שלפיה עלי הסב את ההמחאות אל התובע כדי להקנות לתובע מעמד של "אוחז כשורה". בפועל, התובע ידע שהנתבע לא קיבל תמורה בעדן וגם התובע לא נתן לעלי כל תמורה בעדן.

8.         תחילה נדון בעובדות לאור הראיות שהובאו מטעם הצדדים, ולאחר מכן נידרש למסקנות שעולות מעובדות אלו ולהשלכותיהן על התביעה הנדונה.

דיון בעובדות

9.         הנתבע הוא בעליהן של שתי דירות ברחוב אורגוואי בירושלים. בחודש דצמבר 2006 נחתם בינו לבין עלי הסכם, שלפיו עלי יבצע עבודות שיפוצים בדירות. בתמורה לכך שילם הנתבע לעלי בהמחאות שניתנו במועדים שונים. שלוש ההמחאות הראשונות בסך כולל של 25,000 ש"ח שולמו בתור מקדמה ונפרעו (נספחים ו1 - ו3 של תצהיר הנתבע). שלוש מההמחאות הן אלו הנדונות. לטענת הנתבע, עלי ואביו לא השלימו את עבודות השיפוצים, ולכן ביטל את שלוש ההמחאות הנדונות.

את ההמחאות הסב עלי לתובע. לפי עדות הנתבע, שאושרה גם על-ידי עלי, התובע הגיע מספר פעמים אל מקום ביצוע העבודות, כדי לתהות על קנקנו של נותן ההמחאות (ראו למשל, עדותו של עלי בעמ' 15). גם התובע אישר ששוחח עם הנתבע כדי לבדוק את תקינות ההמחאות (עמ' 23 שורות 18-15).